למה המקצוענים משתמשים בחימום אינפרא-אדום בתנורים שלהם
האם תהיתם מדוע לחלק מהלחמים יש קרום מושלם ואטרקטיבי, בעוד שלאחרים הקרום דווקא דק מאוד?
בדרך כלל, הסיבה נעוצה באופן שבו החום מגיע אל הבצק. רוב התנורים מחממים רק את האוויר, אך אוויר אינו יעיל בהעברת חום. זו הסיבה שנעשה שימוש בנורות אינפרא-אדום – הן שולחות אנרגיה ישירות אל פני השטח של הלחם. זה כמו ההבדל בין לעמוד בחדר חם לבין להרגיש את השמש על העור ביום קר – כך נוצר קרום מושלם מבלי שהלחם יתייבש מבפנים.
בחירת ההספק הנכון
כשבוחרים נורות אלו, חשוב מאוד לבחור את ההספק הנכון. צינור קוורץ בעל הספק גבוה מספק כמות גדולה של אנרגיה תרמית מיד כשמפעילים את הנורה.
אם משתמשים במערכת של 230V או 400V, צריך למצוא את האיזון הנכון – צריך מספיק הספק כדי שהלחם יתאפה כראוי, אך לא יותר מדי, כדי שהחוטים לא יישרפו. אם משתמשים בנורה בעלת הספק גבוה מדי בתנור קטן, החוטים עלולים להישרף. חשוב מאוד למצוא את האיזון הנכון.
מה יש בתוך הנורה?
רוב הנורות האלו משתמשות בקוורץ באיכות גבוהה. למה? כי הקוורץ אינו נהרס כשהוא עובר מטמפרטורה נמוכה לטמפרטורה גבוהה במהירות.
בתוך הנורה משתמשים בגז הלוגן. זה נשמע מתוחכם, אך למעשה זו דרך חכמה לגרום לחוט הטונגסטן להחזיק מעמד זמן ארוך יותר. הגז דוחף את הטונגסטן חזרה אל החוט, כך שהוא לא יהיה דק מדי ולא יישבר.
לגבי ההתקנה, משתמשים בבסיסים מסוג R7 או SK15. אלו הם הסטנדרט בתעשייה – הם קלים להתקנה. צריך רק להכניס את הנורה, לנעול אותה, וזהו. אין צורך בריתוך או בטרחה נוספת.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
החיסרון של נורות אינפרא-אדום הוא שהן עדינות מאוד. תנועה לא נכונה של מגש האפייה עלולה לגרום לנזק לנורה. צריך להגן עליהן.
בנוסף, מכיוון שהחום מרוכז מאוד, צריך להיות זהירים לגבי הזמן שבו הנורה פועלת. אם הנורה פועלת יותר מדי זמן, הלחם עלול להישרף מהחוץ אך להישאר רך מבפנים. צריך מערכת בקרה עם כוונון PID טוב כדי לשלוט בעליית החום, אחרת הלחמים ייהרסו.