עצרו את החימום המובנה שלכם מלהיהרס: האמת לגבי אטימת החוטים
אם אי פעם עבדתם עם תנורי חימום בתקרה מסוג אינפרא-אדום, אתם יודעים שהם למעשה “מלכודות חום”. הכל דחוס מאוד, והטמפרטורה באזורי החיבור של החוטים עולה לרמות בלתי סבירות.
הבעיה היא שכאשר האטימה של החוטים נהרסת, הבידוד שלהם נהרס גם הוא. כתוצאה מכך נוצר מעגל קצר, התנור כבה, ואתם צריכים להתמודד עם בעיות נוספות.
למה החוטים נהרסים בסופו של דבר?
רוב החוטים הרגילים אינם מיועדים לעמוד במחזורי חימום/קירור תמידיים של תנורי אינפרא-אדום. הבעיה האמיתית מתחילה בנקודה שבה החוטים נפגשים עם הצינור הקוורץ. החום לא נשאר במקומו – הוא עולה לאורך החוטים. החום פוגע בשכבות ה-PVC או הסיליקון שמכסות את החוטים, עד שהן נהיות שבירות ומתחילות להישבר.
כאשר הנחושת החשופה נמצאת בתנור, זה רק עניין של זמן עד שיהיה מעגל קצר. קצת רעידה או שינוי במיקום התנור יגרמו לחוטים להיגע זה בזה… ואז מעגל קצר.
ההבדל בין “זול” ל“נכון”
הרבה תנורים זולים משתמשים בחומרי אטימה פשוטים או בחומרים שנרתחים בחום. במציאות, תחת עומס גבוה, חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בעומס. אנחנו עושים זאת בדרך אחרת – אנו משתמשים בחומרים סראמיים עמידים בחום ובחומרי אטימה מיוחדים. זה כמו חומה פיזית שמונעת מהחום לחדור לחוטים. כך שום דבר לא יכול לקרות.
דבר אחד שצריך לשים לב אליו
יש כאן חיסרון אחד – מכיוון שהאטימה כל כך חזקה, החוטים נהיים די קשיחים. אי אפשר לכופף אותם בצורה חדה במהלך ההתקנה. אם תכווצו את החוטים, ייתכן שהחומרים שמאטימים אותם יישברו – ואז כל העבודה שעשיתם תהיה לשווא. ודאו שיש מספיק מקום בתנור כדי שהחוטים יוכלו להתכופף בצורה טבעית.
אנו בונים את התנורים האלו כדי למנוע את תהליך ההזדקנות שלהם עוד לפני שהוא מתחיל. על ידי הרחקת החיבורים החשמליים מאזור החום, התנור יכול לפעול במלוא עוצמתו, בלי חשש מתקלות.